יום שישי, 26 בספטמבר 2008

ביצת הקלרה

עד גיל 21, העברתי את לילותיי כמעט בלעדית בלשבת מול המחשב. בשנים האחרונות הצטרפו לרפרטואר שלי גם פאבים שכונתיים ומקצת מועדונים "אלטרנטביים" (מסיבות דארק אייטיז, שגם אם אתה צופה VH1 אדוק, לא תכיר את מה שמנגנים שם), אבל שום דבר לא הכין אותי למקומות בהם אסתובב בתור סלב־אינסטנט.

עם עליית "היפה והחנון" לאוויר, התגבשה בין התמודדים מסורת של צפייה משותפת (כן, גם אנחנו ראינו את הפרקים לראשונה). צופים בפרק, נזכרים, צוחקים וטופחים אחד לשני על השכם, ומה נעשה לאחרי הצפייה אם לא לצאת למקום הכי לוהט בתל אביב כדי לפזר את אבק הכוכבים שדבק אלינו ולחגוג את היותנו אנחנו, אנשים שנפל בחלקם שפע בלתי-צפוי? כך מצאנו את עצמנו, בהנהגת רוקסן והבנות, מגיעים למעוז הבליינות של ימי רביעי: ה"קלרה".

קלרה: הדֶק הצופה לים - לאומן המיוסר. [צילום: אורי חיון עבור לילה]
הרושם שלי החל להוויצר עוד בכניסה. עם הגיענו למקום, נפרש לנגד עינינו המון אנושי מבעבע העוטף את המחסומים שבכניסה למקום (עוטף, ולא משתרך בתור כפי שזה היה במדינה אירופאית). הבליינים הצטופפו כאילו זאת 1993 והסלקטורית היא מייקל ג׳קסון בכבודו ובעצמו, ואני התחלתי לתהות אם מחלקים בפנים זהב. עד אותו יום, ההיתקלות היחידה שלי במושג 'סלקציה' הייתה בעיתונות, ואילו עכשיו מצאתי את עצמי מנסה בכל כוחי להפנות את תשומת לב הסלקטורית אלי — רק מבט אחד, שתבין מי אנחנו! — אבל זה בלתי אפשרי כי אלה שממתינים לפניי, כמו גם כל שאר הגברים במקום הזה, גבוהים ממני בראש לפחות. עמדנו בחוץ כרבע שעה עד שרוקסן, שהייתה כבר בפנים, יצאה החוצה, סימנה משהו לסלקטורית וחיש מהר מצאנו את דרכנו אל השער הנכסף. כמובן שגם פה צריך משנה זהירות: לא מפקירים חברים בשטח, ולכן כל עוד לא נכנסה כל החבורה איתה הגעת, יש להחזיק ידיים בשרשרת אנושית, אחרת ההמון יחתוך את החלשים מהקבוצה, ואחר־כך לכו תוכיחו לרוסי הגדול שיש לכם אחות.

אני נכנס פנימה. האוויר הפתוח. מרחוק נשמעת מוזיקת אלקטרו, סימן היכר של שנות ה־2000 המאוחרות. עולה במדרגות אל הדֶק ושוקע בביצה. בר מעגלי, שולחנות נמוכים עם ספות, אנשים יפים. כל הבחורות בנעלי עקב, את חלקן זה עושה אף גבוהות ממני. ה־1.75 שלי פתאום נראים נמוכים נורא. אנשים בפוזה, חולפים על פניי בלי לחייך, מחפשים את סמלי הסטטוס. אני שואל מישהי אקראית - "מה מביא אותך לפה?" — "לראות ולהיראות", היא עונה לי בכנות מרשימה, "אין סיבה אחרת להיות פה". צודקת, שליש גולדסטאר ב־26 ש"ח זה בטח לא מה שמביא אנשים לקלרה, אבל אם תבוא ביום הנכון, תוכל להחטיף מבט על בר רפאלי.

שוגר־דדיס יושבים עם הדוגמניות שלהם, ולצידם דלי ובו בקבוק אלכוהול יקר כלשהו. השוגר־דדי אף פעם לא לבוש בהידור: לעומת צוללי הביצה שמפזזים על הרחבה עם חולצות מכופתרות ותסרוקות מוקפדות, הוא יושב על החבצלת שלו, לבוש מכנסיים שחורות, טי־שירט שחורה צמודה, וראשו - גלח. כל מראהו מלמד על דמותו של גבר האלפא, זה שלא זקוק לנוצות טווס כי כל הסוואנה שלו.

אני עובר ליד שוגר־דדי כזה, והוא נתקף התלהבות ילדותית-שיכורה: מזמין אותי לשבת איתו, מוזג לי כוסית משקה, שם ידו בידידותיות על כתפי. גם חברתו הצעירה מצטרפת, אם כי היא מראה איפוק בכל הנוגע לקירבה פיזית. "ראינו את התוכנית שלכם ביום שבת שעבר, מה-זה צחקנו, הן באמת כאלה סתומות?". בהמשך הוא מזמין את כולכם לבוא להתארח בארמון שלו בהרצליה פיתוח, ותביאו כמה מהבנות כמובן... [עֹז אחר־כך יאמר לי, בצדק, שאם היינו נענים להזמנה כזאת, היינו מגיעים לשם על תקן ליצני־חצר.]

החבורה הסֶלֵבית שלנו מקבלת הרבה אהבה. אנשים מודיעים בגאווה שהם מעריצים גדולים, בחורות קופצות עלי ומפצירות בחָבֵרה שתצלם, תצלם מהר! - תוך שהחברה מתעסקת בקדחתנות בתפעול מכשיר דור ה־3.5 שלה. בכלל, הבחורות בימי רביעי של הקלרה יפייפיות, צפונבוניות, אפילו אקדמאיות. עם זאת, אני לא מרגיש שום חיבור אליהן, שום יכולת אמיתית לתקשר. עולם התוכן שלנו לא מאפשר לנו להתקרב, אותו עולם תוכן שגרם להן מראש להגיע לקלרה, ולי להדיר רגליי ממנה (עד שגל גדול בא וסחף אותי אל החוף הסלעי שלה). כמובן שהיפיפיות שלנו ממש שוחות במקום הזה. הן מכירות את כל הקודקודים החשובים ונראה שהן ממש נהנות לבלות שם, כאילו הביצה היא הבית שלהן.

לסיכום, אוסיף עוד הגיג של ידידה:
אז אתמול הייתי בקלרה. ויחד עם כל חבריך החננות המגניבים (אגב, רוקסן נראית מדהים), היה פליט ראליטי נוסף וטרי - שבדיוק נפלט שלשום מבית האח הגדול.

שמו של הפליט הזה הוא "ערן", ואם אתה לא מכיר את הדמות שלו, בוא נגיד שהוא נראה סבבה (לא מדהים), אבל מאוד גיזעני המופוב וטיפש, ובגלל זה הוא עף.

קיצר, בעוד אני רואה כוסית פה, כוסית שם מפזזות סביב החברה החננות מהתוכנית (לא באות בהמוניהן), אני רואה 2 כוסיות יפהפיות סביב אותו ערן, ועוד כמה כוסיות מתלחששות מסביבו, ובאות לעשות לו עיניים.

עד כאן הכל טוב ויפה. רק מה, בערך ב 3 בלילה, קפצתי לשירותים להסתדר וכו'. ואז אני קולטת את אדון ערן נכנס לשירותים מחובק עם שתי הבנות הכוסיות ממקודם (הם הלכו להתאמן אוראלית).

ואני חושבת לעצמי , איך זה שבן אדם שמצטייר כ"כ גיזעני ודפוק, ככה נמרחות עליו כוסיות, בעוד שעל החננות איכותים ביותר (אמנם לא כולם עם ריבועים בבטן..) זה קורה בתדירות הרבה יותר נמוכה...

העדפות מוזרות יש לבנות ישראל, ואולי בכלל זה קשור לריטינג?
אולי זה בגלל שהוא פליט יותר טרי מהריאלטי, ובעצם ככה נמדדת רמת האטרקטיביות?
[כמו שאמר מפקד היחידה הג׳ובניקית שלי, לאחר שגולל בפנינו את בעיתיהם של החי״רניקים בימינו: "... ואת זה הבאתי רק בשביל שתקבלו פרופורציות".]

8 תגובות:

  1. "העדפות מוזרות יש לבנות ישראל..."
    duly noted. רק דבר אחד מעודד- הידידה שלך. אם היא, בתור טיפה נקבית בביצת ה"קלרה", שמה לב שמשהו פה רקוב, אולי בכל זאת יש תקווה שהן ימצאו את עצמן עם החבר'ה הטובים.

    השבמחק
  2. מקומם אותי, הפוסט הזה והפוסט החבוי בו של ידידתך.
    מקומם אותי שבנות הקלרה הופכות בזריזות מרשימה לבנות ישראל.
    בנות בישראל יש רבות והן מגוונות. א-מ-מה, כמו שבתוכנית אליה הגעת יש טיפוס אחד בלבד של יפה והיא בקשת מצומצמת של סתומה-עד-ספורטאית, כך גם לקלרה מתנקז טיפוס מסוים של בנות. אפילו רשמת כמה קווים לדמוּתו.
    מה שמקומם הוא ההשלכות. הבחורות שהולכות לקלרה הן לא מייצג לעם ישראל; אולי אתם מעדיפים לראות אותן ככאלה, וכאן הבעיה: המיתוג של מה נכון ומה יגבש הגדרה נכונה יותר. אתם הולכים למקום כמו הקלרה, ומתפלאים שיש בו זבובות שתפריט החרא היומי שלהם מציג מנות דגל של שיירי ריאליטי (נו אופנס; אם בחורה גררה אותך לשירותים ונהנית אני האחרונה שתגיד לך לעצור בעדה).
    זה לא שאתם לא יודעים שיש בחורות יפות במקומות אחרים. הן נמצאות באוניברסיטה, הן הולכות לכנסי גיקים, הן הולכות להופעות מוּזיקליות (מיינסטרים או אינדי אפילו לא משנה כאן לטיעון שלי, וכמה טיעונים אני כבר עושה שבהם ההבחנה הזו לא משנה) ולתיאטרון (רפטוארי או פרינג', כנ"ל), לחלקן גם יש אישיות מעניינת.
    אבל מה - בחורה יפה שהולכת לכנס אייקון אין לה אותו משקל של בחורה יפה שהולכת לקלרה, או של בחורה יפה שיוצאת עם כדורסלן או עם בעל מועדון תל-אביבי נחשב, הלא כן? הגדרת את זה בעצמך בשיחה שערכנו על בסיס זה: הן המצליחניות, לא בזכות מי שהן אלא בזכות מי שהן יוצאות עמו. איזה דטרמיניזם מזעזע, חשבתי לעצמי, הנה אני זורקת הרבה כסף על תואר שמעניין אותי כשמה שאני באמת צריכה לעשות זה לברור רווקים תל-אביביים עשירים ולראות עם מי אני אסבול הכי פחות תמוּרת המעמד שההשתכנות במיטתו תקנה לי.
    ומילא אם לא הייתי רואה את זה מבפנים וזו היתה רק תיאוריה רוויית ערכים מדברת מגרוני, אבל הייתי שם וראיתי שיש סיבה לזה שלא הלכתי לשם לפני שההזדמנות תפסה בשולי חצאיתי ונדנדה: אני לא הטיפוס, ואוהו איזה בר-מזל המין האנושי שהוא עדיין לא מוּשתת על טיפוס אחד בלבד של אנשים.

    אז מה נותנות לכם בעצם ההאדרה של טיפוס אחד מסוים של אנשים והחשבתו כמצליח, כנכון, כמייצג טוב יותר את הג'נדר שלו בעם ישראל, כראוי לצפות בו ולחקותו? למה שוכני הקלרה וערפדות פליטי הריאליטי הם טובים יותר מהבחורה היפה האקראית שתמצא בקהל של הופעות-אינדי/ ציפורלה/ המוסד הסגור או שותה בירה טובה *באמת* במולי בלומ'ז? הרי זה נחשב נכון רק כל עוד אתם נותנים יד להגדרה של מהו נכון. זה באמת סוג התפיסה שאדם נבון כמוך, וסביר להניח שגם ידידתך, מעוניין לקבע?

    הפוסט נסגר במילה "פרופורציות" ולא בכדי: אני חושבת שהחברה כולה, ואתה לאחרונה, קצת מוציאים את הקלרה מפרופורציות. כולה מקום בילוי, ואיכשהו הוא הפך לסמל בהיררכיה חברתית שלא ברור מי הרכיב אותה.

    השבמחק
  3. אני מוחה בתוקף! לפעמים אתה גם מבלה את לילותיך בירושלים!
    ודרך אגב, זה "אדוק" ולא "הדוק". אף אחד לא משדך את עצמו עם מהדק לטלוויזיה כדי לצפות ב-VH1.

    שנה טובה!

    השבמחק
  4. להביא יוצאים מהכלל כדי לסתור הכללה, בהחלט עובד לוגית, אבל מה לעשות שבסופו של דבר "רוב" הבחורות (והבחורים) מעדיפים את בני/בנות הזוג שעונים על אידיאל יופי מסויים, שבימינו מוכתב על ידי תרבות המונים טלביזיונית ביסודה.

    לצערי, הבחורות שציינת הן מיעוט.

    השבמחק
  5. קודם כל הוא פליט יותר טרי, ולכן יש מסיביבו יותר בחורות לחות מפשעה.
    עם זאת, וזו הנקודה העיקרית. הפתעת אותי.
    האם לא היינו בקלרה ביחד?
    האם לא פיזזו מסביבנו כוסיות עד כוסיות-על ביחס מרשים של 1:3..?
    האם אחד מאיתנו לא היה עם בחורה אחרת בשירותים בכמעט כל יציאה?
    האם לא היינו במסיבת טבע והרקענו בנקודות,סמים ובחורות?

    האם, אני לבד, לא הייתי בקלרה ברביעי האחרון עם 2 בחורות שוות, התרחמנתי עם אחת, עשיתי את השנייה והזרמתי את שתיהן אלי הבייתה לשתות עוד "יין"..?
    (גאל ורעות התבלטו ראו אותי מרחוק והתלבטו אם להפריע, חבל שלא באו, זה היה יכול להיות אפילו יותר הזוי..:)

    יקירי, הסלביות מביאה לך המוני לידים לקרבה/אינטימיות/עניין וסקס אקראי, אך בדומה לחלק ממידוענו, הבעייה היא בהמרת הלידים לעסקאות חתומות.

    וכמו שלירן אמרה פעם "הוא פשוט לא יודע מה לעשות איתן".
    יש לך חוויה לימודית מדהימה ויחודית כאן, ואתה מתבצר בריחוק הציני האנתרופולוגי שלך, ולא מתחבר דרך ההווויה של הרגע.
    הבמה פרוסה בפנייך, ואתה הכוכב.
    תפנים את זה.
    ועדיף 5 שנים מוקדם יותר.

    שנים אתה מסתובב עם דינה, שכל 3 חודשים מחליפה מיטה, חברו תשלה משתכרות בארועים שלך ורוקדות על שולחנות. אחת עם השנייה.
    הסיבה היחידה שאתה לא בהוויה של התפקיד שלך זה כי התרגלת לא לראות את עצמך בתפקיד הזה.
    אבל אתה גבר!
    תתעורר!!
    תשחק!!!

    אוהב הרבה.
    :)

    השבמחק
  6. וואו,
    לא ידעתי שטוקבקים יכולים להיות כל כך ברמה!

    איליה,
    אהבתי לקרוא.
    אני קוראת אותך ואוהבת אותך מההתחלה. למרות שעוד לא נפגשנו.

    השבמחק
  7. חוצפה!
    שלחו את איליה אל הכלבים בשלייקס וסוודר מעויינים להתחיל עם בחורות...

    מה זה המשחק המכור הזה??!?!

    השבמחק
  8. תענוג לקרוא אותך
    חבל שמצאתי אותך רק עכשיו
    למה שלא תמשיך לכתוב?...
    :)

    השבמחק