יום שני, 21 ביולי 2008

היפה, הפרחה והחנון



"אחי, אתה מוכר לי אחושילינג!"

כשהצטרפתי לניסוי החברתי הידוע בתור "היפה והחנון", לא חשבתי על הפרסום לו אזכה בקרב בני 14 בחופש הגדול שלהם (שבטח נמתח ונמתח כמו מסטיק שנדבק לנעל). חשבתי על האתגר, חשבתי על הצילומים (איך אוגרים כל כך הרבה וידאו?)... על מי אני עובד? חשבתי על הבנות. גם אחרי שצפיתי ב־Beauty and the Geek המקורית, לא הצלחתי לקשר בין הבימבו האמריקאית לבנות הישראליות שמצפות לי בווילה. הן כולן מדברות שם אנגלית, נשמעות כאלה אינטלגנטיות. כמה רע זה יכול להיות?

אחד החברים עשה לי שיחת הכנה ארוכה, שבה הוא סיפר, בדעתנות האופיינית לו, על קיומן של הבנות ההן - בנות שהיופי שלהן עזר להן לפתוח כל כך הרבה דלתות, עד שהשכל שלהן עזב לסרוג לבד, בחושך. "זאת הזדמנות יחידה במינה בשבילך לפגוש כאלה בחורות", הוא אמר, ואילו אני נשארתי סקפטי - "אלו בנות שאתה יכול לראות כל יום, הזאת שחופפת לך את הראש אצל הספר, פקידת הקבלה שאף פעם לא העזת לדבר איתה...". הוא המשיך בשלו, "אלה בנות שהרגילו אותן לא להאמין בעצמן, שלא חושבות שהן מסוגלות ללמוד", כאילו מצטט מתוך סדרת ריאליטי אמריקאית (שהוא ללא ספק צפה בה יותר ממני). אבל אז הוא הפיל את הפצצה - "תאר לך אחת, פרחה, שאתה מנסה ללמד אותה משהו, והיא אומרת לך — די, מה אתה חופר?".

הדימיון המודרך עשה את שלו, והתמלאתי חלחלה. זוכרים את האלה מהתיכון, שהתמרמרו בכל פעם שהמורה לימד משהו שהוא "לא לבחינה"? תיארתי לעצמי אחת כזאת, שהיא לא רק שאינה סקרנית, אלא גם מפחדת שאם תלמד משהו אקסטרא, אולי משהו ישן ידחק לה החוצה מהראש. ואם זה לא מספיק, אז שתהיה גם פרחה. תיארתי לעצמי איך זה כשאתה צריך להסתדר איתה. סוג של גהנום.

וכך, המחשבות על הפרחה האפילו על המחשבות על הבלונדות ארוכות-הרגליים, וה"בהצלחות" שנשמעו לעברי (שההמשך המרומז שלהן היה "... שיצא לך שם משהו עם מישהי") נבלעו אל מול החשש מאותו יצור מיתולוגי, היפה.

אבל לא לאורך זמן...
יום רביעי, ה־23 ליולי 21:00, היפה והחנון עולים לאוויר!

נ.ב. גדי סוקניק, eat dust!

10 תגובות:

  1. מאוד טיזרי מצדך, שכן לא כתבת אפילו אם התממשו החששות.

    הכל מצולם מראש כבר, נכון?

    השבמחק
  2. הכל מצולם והרשות נתונה.

    השבמחק
  3. אתה חייב להודות שבניגוד לארה"ב, בישארל הגיקים הם לא ממש גיקים והכוסיות לא כאלו כוסיות. לפעמים נדמה לי שארה"ב היא ארץ האידאות. הכל שם מקיים באופן מושלם, כולל דבילים, יפות, שמנים ונגני תזמורת.

    אגב, המילה אינסטלטור בהקשר לתוכנית אומרת לך משהו?

    השבמחק
  4. אנחנו באמת לא קריקטורות, ואני מקווה שיצליחו לראות את זה דרך מסך הטלוויזיה השטוח.

    בפעם היחידה שיצא לי לדבר עם sorority girl, היא ממש לא התקרבה לאידאה :/ לאן נוסעים כדי להיכנס לסרט קולג'?

    אגב, נובה, אני חשפתי את עצמי (במלוא המובן), תורך :)

    השבמחק
  5. אתה החנון הכי גזעי בתוכנית.
    "שירה גרמנית" :)
    כמה חבל שתנטוש מוקדם יחסית...

    השבמחק
  6. יש nerd ויש geek. לא כ"כ מבדילים ביניהם כאן ואולי גם ההבדלה שאני אעשה לא מדוייקת, אבל:
    יש אנשים שחולים על star wars, מתלבשים כמו storm trooper, יודעים את פרק המחזמר של באפי בעל פה ומשחקים WoW יממות שלמות.

    יש אנשים שיודעים להסביר איך כל גאדג'ט מסביבם עובד (בין אם זה טלפון סלולרי או playstation), לא מפחדים להסתכל קצת ב hex של יישום אם הוא לא עובד להם כמו שצריך ופעם, כשזה עוד היה שימושי, ידעו להסתנכרן עם פקס במהירות 1200 באוד באמצעות שריקות.

    יש אנשים שנמצאים בשתי הקבוצות, אבל הם מעטים - נדמה לי שכאן יש יותר geeks מאשר nerds, וטוב שכך.

    השבמחק
  7. That's why the geek code was invented.
    http://www.geekcode.com/geek.html

    השבמחק
  8. ‪To quote Dexter:
    I suppose I should be upset, even feel violated, but I'm not. No, in fact, I think this is a friendly message, like "Hey, wanna play?" and yes I want to play. I really really do.‬

    השבמחק
  9. גבר,
    היית צריך לדבר איתי...
    :)

    השבמחק