יום רביעי, 6 באוגוסט 2008

היפה והחנון - הפרק השני

אזהרה: אם עוד לא ראיתם את הפרק השני של "היפה והחנון", מומלץ לראות (באינטרנט, בחינם) לפני שאתם ממשיכים לקרוא.

באתי לכתוב על הפרק השני וחשבתי מיד על המשימות. הרי שואלים אותי את זה כל הזמן: האם הבנות טיפשות? אז קלטתי שעוד לא יצא לי לכתוב כלום על לירן ועל איך שבכלל הסתדרנו, וזה סך הכל הרבה יותר חשוב מכל פרט טריוויה על בית המקדש השני.

"Continuity מהתחת": אם אתה מחליט לחבוש כובע מפגר בוקר אחד, לפחות תהיה עקבי.
אז הנה. לא הסתדרנו. התחלתי בלנסות לדבר עם לירן כמו שאני מדבר עם חברים שלי, בלי להניח שום דבר לגבי המקום ממנו היא באה, ובטח לא שום דבר לגבי האינטלגנציה שלה. (בשלב ההוא גם לא טיפטפו לנו שום דבר לגבי האינטלגנציה של הבנות, אלא רק לגבי כמה הן יהיו מדהימות וזוהרות.) ניסיתי לדבר איתה בסרקאזם. קרו לשנינו הרבה חוויות הזויות ביום שנפגשנו, בסיס טוב לצחוק עליו. אבל היא לא קלטה, או אולי סירבה לקלוט?

מצד שני, היא הפגינה כלפי יחס של אשת תיקשורת מיומנת. היו לה את כל המַנְיֶרוֹת של שדרנית, שמתייחסת אליך לצורך האייטם. האייטם הוא כשהמצלמות מופנות אליכם, ומסתיים כשהמצלמות ממשיכות הלאה. במהלך האייטם, היא מתעלה על עצמה בתקשורתיות. ניהלנו שיחות "להכיר אחד את השני" מול המצלמות, שיחות שהרגישו מאולצות לגמרי, בסופן חזרנו לפורמאליות קרה.

אולי היא מורגלת לזה? אולי זה מה שהיא למדה לעשות בריאליטי הקודם שלה, MyBlog?

ברור שבמצב הזה, לא ביליתי את רוב הזמן הפנוי שלי עם לירן. זוכרים איך בטיולים השנתיים, כשהמורה הסבירה לכם שלא יעזור בית דין, אתם תקומו ב-7 בבוקר, אתם עדיין לא הקשבתם ונשארתם ערים כל הלילה? אז ככה הייתי אני. ככל שעבר הזמן, רוב המשתתפים למדו לקדש את שעות השינה שלהם, חוץ ממני. אני המשכתי לנדוד בין החדרים עד שאחרון המתמודדים נרדם.

בנדודיי, לראשונה גיליתי הפגנת אמפטיה ובגרות מהבנות, ולמרבה ההפתעה זה לא בא מדניאל, אלא מרוקסן. סיפור רקע: הדרמה שהתרחשה על המסך בין עֹז וליסה סביב הפירגון במשימות הייתה קצה הקרחון. היה בין עֹז לליסה מתח מהרגע הראשון ועֹז היה אחראי לחלק גדול ממנו. מסתבר שכאשר אתה מיישם את מה שלמדת באמנות הפיתוי על בחורה כמו ליסה, דברים לא הולכים כל-כך חלק. עֹז היה מאוד כוחני והחלטי בתקשורת שלו עם ליסה, מה שלכאורה היה צריך להפגין גבריות ולבסס מערכת יחסים טובה (עם בחורה שרגילה לגברים הנכנעים לכל הגחמות שלה), אבל במקרה שלו ביסס ריב לא קטן. המשבר הגיע לשיאו כשעֹז התעקש שהם יישנו באותה מיטה, וכך ליסה נשארה לישון על הספה. רוקסן החליטה ליישר את ההדורים, הגיעה לחדר שלהם והסבירה לעֹז שלא תמיד צריך להתעקש ולפעמים מוטב להיות nice guy. ראו שהיא ממש דואגת לו, ולא מתוך שום אינטרס. רוקסן נמצאת מעל כל הפוזה, מעל כל ה"לא סופרת/כן סופרת" של בנות ה-20 שלנו.

בכל מקרה, זה על האווירה, החלק הכיפי והקייטנתי של כל העסק. עכשיו למשימות.

הקייטנה של הפרק הראשון נחתכה באחת כשקיבלנו את הקלסרים (אפורים וורודים, נחשו מי קיבל איזה), עולים על גדותיהם מרוב חומרי לימוד. כולם בלחץ! אין לו״זים מוגדרים, ואת כל הזמן הפנוי צריך להעביר בללמוד. זה רציני, אחד הזוגות יעוף. לירן נחושה לנצח ומדברת על זה כל הזמן, על איך ש"אנחנו חייבים".


איך את מסובבת...אותי! הביצועים שלי ושל איציק הפכו לבדיחה רצה בין החבר׳ה. אתם צריכים לשמוע את גאל מחקה אותי...
במשימה שלי לירן עזרה לי המון. אומנם שירים מזרחיים זה הדבר היחיד שאני מסוגל לשיר בקריוקי :) אבל לחלוטין לא היה לי את הקטע של התנועה, הריקוד, ה-לעשות שמח, ולירן מאוד התעקשה שאעשה את זה כמו שצריך. לזכותה של לירן גם יאמר שהיא הקריבה את המעיל והחולצה שלה(!) לצורך המשימה. הם כנראה לעולם לא יחזרו לגודל המקורי שלהם.

היא הייתה מאוד לחוצה כל הדרך, אבל כזאת היא, קצת היסטרית. דווקא במשימה של מיני-ישראל זה לא עזר לנו. מילא הדברים שהיא לא ידעה; יש חומרי לימוד והשלמנו את זה. אבל על הלחץ שהיא נכנסה אליו לא הצלחתי להתגבר. לירן הייתה כמו תיכוניסטית מפוחדת שדואגת שאם היא לא תלמד בדיוק כמו שכתוב בספר, היא תיכשל. התוצאה של זה הייתה בלאק-אאוט רציני, פאדיחות וגיחוך מצידי - עליו חטפתי... בצדק.
לבסוף, רציתי לזרוק כמה פרטים שעלולים לנפץ לכם מעט את הפנטזיה הטלוויזיונית, אז ראו הוזהרתם.

ניפוץ פנטזיה #1:
בסטריפ-ארץ-עיר (ההפקה מתעלה על שיאי החנוניות שלנו!), נצפתה נחישות מפתיעה מצד איתי, אשר בצניעותו פרש מהמשחק ברגע שהפריט היחיד שנשאר עליו הוא מכנסיו. הקטע הזה נפל בעריכה, כנראה כי לא עמד בקו אחד עם החשיפה של איציק...

בנות, אם תרצו להפשיט את החנון הזה, תצטרכו יותר מזה.

לירון שורק: חורף 2008.
ניפוץ פנטזיה #2: זוכרים את הקיץ והביקיני? כנראה שבלטרון לא שמעו על זה, לפחות לא בחודש פברואר, כשצולמה התוכנית. בהתחלה עוד יכלנו להתנהג כאילו קיץ והכל בסדרר-ררר-ר, אבל כשהתחיל הגשם נאלצנו להוציא את המטריות והבנות הפגינו ממיטב אופנות חורף 2008.

ניפוץ פנטזיה #3: נכון שרואים את הבנות בוחרות דיסקים? זה נחמד לדמיין שהבנות הקלאבריות והגלגל״ציות בחרו לנו, המנותקים והא-מלודיים, איזה להיט עכשיווי לשיר, אבל במציאות יש זכויות יוצרים... וגם צרכים הפקתיים, כמו לתת לרוסי בחירה מצומצמת בין להיטיהם של מושיק עפייה, קובי פרץ ורון שובל. מצחיק, לא?

נ.ב. בעקבות הפרק, אני חייב להחמיא לגולדפינגר (שחר) ולגרוסמן (טל) על הישירות והכנות. ככה צריך להיות ריאליטי. אתם כובשים.

3 תגובות:

  1. בתור נציגת בנות ה20, אני שולחת לך פרצוץ רגוז על ההערה:
    >[

    עכשיו בענין איתי - לא ראיתי את הפרק השלישי (אשמח אם לקבל קישור), אבל כבר מההתחלה הוא היה בפוזה של "אני כזה מגניב באדישותי, כזה דארק סייד שקט ונונשלנטי, שהריאליטי הזה שלכם בכלל לא מזיז לי. אני כאן רק בשביל הכוסיות."

    ולגבי רעות - אני ממש סקרנית לדעת מה הם אותם עיסוקים "הרבה יותר מעניינים" שפשוט לא מותירים לה פנאי לדעת היכן ממוקמת לבנון ואיך נקרא ההיפו-חרטא הזה של הסוסים.

    אגב, רוסי ששר מזרחית זה סטרטאפ!

    השבמחק
  2. ללא ספק הקטע המרתק ביותר הוא עם עז וליסה. ראו כל הזמן איך הוא נוגע\מחבק בה קצת יותר ממה שמקובל (או אולי הרבה יותר ממה שמקובל?).

    ככה נראה חניך ב"אמנות הפיתוי".

    אנחנו מחכים לעוד גילויים!

    השבמחק
  3. אה-הא!
    מצאתי אותך
    LOL

    השבמחק